הזמן שעבר מהרגע שבו קיבלתי במייל מחברה תמונה של שמורת באנף בהרי הרוקי ועד הרגע שבו אחזנו בכרטיסי טיסה התאים הרבה יותר לסופ"ש ספונטני באילת מאשר לחופשה טרנס-אטלנטית. הנוף הקסום ושלל האטרקציות המגניבות שהציע האזור גרם להתאהבות ממבט ראשון והמתנה בקוצר רוח למפגש מרגש. וכך מצאנו את עצמנו בסוף ספטמבר על טיסה LH0494 מפרנקפורט לקלגרי.
תחנה I - קלגרי - אז...איפה חנינו?
הביקור בעיר השוכנת למרגלות הרוקיס הקנדיים הותיר בי שני זכרונות עיקריים:
1. סתימה באסלה ובמוח של פקידת הקבלה במלון שרצתה שנפשיל שרוולים ונתחיל לפמפם עם הפומפה.
2. חניה בחניון Imperial parking בדאון-טאון והגילוי המדהים בסוף השוטטות במעברים המקורים האינסופיים בין הבניינים שכל החניונים באזור נקראים Imperial parking. מזל שלמדתי מאמא לשמור קבלות מכל מקום - בעזרת הקבלה ובחור חביב עם אינטרנט סלולרי, הגענו לאוטו אחרי שעה של חיפושים.
אם כן, קלגרי היא עיר יחסית גדולה וחדשנית עם מגדל טלויזיה בעל רצפה שקופה שמציע תצפית היקפית על האזור, כבישים רחבים וכיפיים, אבל לא הרבה יותר מזה. תחנת עצירה מצויינת לפני המסע המופלא אל הטבע הפראי.
תחנה II - באנף - Lake Louise, פעמיים כי טוב
אין ספק שהתמונות של השמורה המדהימה הזו בחלקו הדרומי של הרכס אינן משקרות. יתרה מזאת, כשלאגמים התכולים, לפסגות העוצמתיות ולעיירה המקסימה מצטרפים האויר הצלול, הרוחות הקרירות והשלווה האינסופית, החוויה רק הולכת ומתעצמת.
עצרנו במלון Banff Caribou Lodge ברחוב הראשי של העיירה שמעבר למיקומו הנוח, הציע מסעדת סטייקים מאוד נחמדה (בשונה מהאוכל האמריקאי הטיפוסי ברוב המסעדות).
בילינו בשמורה 3 ימים בהם ביקרנו פעמיים באגם לואיז (בפעם הראשונה, היה קצת מעונן והיה בהחלט שווה לחזור ולראות שוב את האגם לאור השמש), עשינו שני מסלולים לצד האגם - מסלול קליל המקיף את האגם בחלקו הצפון-מערבי ומסלול של טיפוס ממושך עם שלג שירד עלינו ככל שעלינו בגובה ושלט מבאס בסיום שאסר על כניסה לקבוצות קטנות בגלל דובים עצבניים, עלינו ברכבל לתצפית יפיפיה על השמורה, וטיילנו בעיירת באנף הקטנה.
עזבנו עם טעם טוב ותחושה שלכאן אנחנו עוד נחזור מתישהו....
המשך בפוסט "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, או מג'ספר לגולדן"
תחנה I - קלגרי - אז...איפה חנינו?
הביקור בעיר השוכנת למרגלות הרוקיס הקנדיים הותיר בי שני זכרונות עיקריים:
1. סתימה באסלה ובמוח של פקידת הקבלה במלון שרצתה שנפשיל שרוולים ונתחיל לפמפם עם הפומפה.
2. חניה בחניון Imperial parking בדאון-טאון והגילוי המדהים בסוף השוטטות במעברים המקורים האינסופיים בין הבניינים שכל החניונים באזור נקראים Imperial parking. מזל שלמדתי מאמא לשמור קבלות מכל מקום - בעזרת הקבלה ובחור חביב עם אינטרנט סלולרי, הגענו לאוטו אחרי שעה של חיפושים.
אם כן, קלגרי היא עיר יחסית גדולה וחדשנית עם מגדל טלויזיה בעל רצפה שקופה שמציע תצפית היקפית על האזור, כבישים רחבים וכיפיים, אבל לא הרבה יותר מזה. תחנת עצירה מצויינת לפני המסע המופלא אל הטבע הפראי.
תחנה II - באנף - Lake Louise, פעמיים כי טוב
אין ספק שהתמונות של השמורה המדהימה הזו בחלקו הדרומי של הרכס אינן משקרות. יתרה מזאת, כשלאגמים התכולים, לפסגות העוצמתיות ולעיירה המקסימה מצטרפים האויר הצלול, הרוחות הקרירות והשלווה האינסופית, החוויה רק הולכת ומתעצמת.
עצרנו במלון Banff Caribou Lodge ברחוב הראשי של העיירה שמעבר למיקומו הנוח, הציע מסעדת סטייקים מאוד נחמדה (בשונה מהאוכל האמריקאי הטיפוסי ברוב המסעדות).
בילינו בשמורה 3 ימים בהם ביקרנו פעמיים באגם לואיז (בפעם הראשונה, היה קצת מעונן והיה בהחלט שווה לחזור ולראות שוב את האגם לאור השמש), עשינו שני מסלולים לצד האגם - מסלול קליל המקיף את האגם בחלקו הצפון-מערבי ומסלול של טיפוס ממושך עם שלג שירד עלינו ככל שעלינו בגובה ושלט מבאס בסיום שאסר על כניסה לקבוצות קטנות בגלל דובים עצבניים, עלינו ברכבל לתצפית יפיפיה על השמורה, וטיילנו בעיירת באנף הקטנה.
עזבנו עם טעם טוב ותחושה שלכאן אנחנו עוד נחזור מתישהו....
בהמשך הסיפור על המסע בקנדה - חיי הלילה בג'ספר, עצירה בעיירה הנוראית ביותר שניתן לדמיין ו-4 ימים בונקובר שגרמו לנו לשקול הגירה.
נשתמע :)
המשך בפוסט "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, או מג'ספר לגולדן"
תודה ששיתפת עשית חשק לנסוע למקומות האלו...
השבמחק